זכויות עובד זר בסיעוד
כשמדברים על העסקת עובד זר בסיעוד, רוב התוכן בישראל כתוב מנקודת המבט של המעסיק. הצד השני של אותן עובדות — מה מגיע לעובד/ת על פי דין — חשוב לא פחות, ולשתי הקבוצות: לעובד/ת, שצריך/ה לדעת מה מגיע ומה סימן אזהרה, ולמשפחה, שרוצה להעסיק נכון ולא לגלות טעות בדיעבד.
בעמוד הזה: הזכויות עצמן, מה אסור לגבות מעובד/ת, איך עובד מעבר בין מעסיקים, ולמי פונים כשמשהו לא תקין.
המידע כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
הזכויות עצמן
- שכר — לפחות שכר מינימום לפי חוק, לפני ניכויים המותרים בדין ובתקרה שנקבעה.
- דמי כיס שבועיים — לעובד/ת שמתגורר/ת בבית המעסיק, בנוסף לשכר.
- ביטוח רפואי — חובת המעסיק, בפוליסה ייעודית לעובדים זרים.
- מנוחה שבועית — זכות ולא הסדר וולונטרי.
- תנאי מגורים הולמים — חלק מחובות המעסיק, לא טובה.
- פיצויים ופנסיה — מופקדים מדי חודש לחשבון פיקדון ייעודי שמנהלת המדינה. הכסף שייך לעובד/ת.
- חוזה העסקה — בשפה שהעובד/ת מבין/ה.
אותן עובדות מזווית המעסיק, כולל מה חייב להופיע בחוזה: העסקת עובד זר לסיעוד — חובות המעסיק וזכויות העובד. פירוט הרכיבים ומי קובע כל אחד מהם: טבלת שכר ורכיבי עלות.
מה אסור לגבות מעובד/ת — בכלל
לפי חוק עובדים זרים, התשנ״א-1991, לשכה פרטית מורשית אינה רשאית לגבות מהעובד/ת תשלום כלשהו — לא עבור רישום, לא עבור השמה ולא עבור דבר אחר. גבייה כזו היא עבירה פלילית.
לכן כל בקשת תשלום מעובד/ת היא סימן אזהרה, ולא משנה איך היא מנוסחת: "להשאיר תיק פתוח", "לקדם בתור", "להכיר משפחה" או "לסדר ויזה".
אורשינא אינה גובה מעובדים דבר בשום שלב. דמי ההשמה ודמי הטיפול משולמים על ידי המשפחה המעסיקה, ומוגבלים בנוהלי רשות האוכלוסין וההגירה.
רישום, מעבר בין מעסיקים ותנאי האשרה
- רישום בלשכה מורשית הוא חובה — לא המלצה. עובד/ת שאינו רשום/ה בלשכה מורשית אינו/ה יכול/ה להיות מושם/ת כחוק אצל משפחה.
- הענף סגור — אשרת ב/1 בסיעוד תקפה לטיפול סיעודי ובקשישים בבית בלבד, ולא לבנייה, חקלאות, מסעדנות או ניקיון.
- מעבר בין מעסיקים מתבצע דרך רשות האוכלוסין וההגירה ולשכה פרטית מורשית — לא בהסדר פרטי.
- אזורי עבודה — הארץ מחולקת לשלושה אזורי עבודה בסיעוד, ועובד/ת הרשום/ה לאזור פריפריאלי אינו/ה עובר/ת אוטומטית למרכז.
רשימת הלשכות המורשות מתפרסמת על ידי הרשות: רשימת החברות המורשות להעסקת עובדים זרים. כל עובד/ת יכול/ה — וכדאי שי/תבדוק — לאמת מולה כל גורם לפני מסירת פרטים.
למי פונים כשמשהו לא תקין
- לרשות האוכלוסין וההגירה — בכל הנוגע לאשרה, להיתר, לרישום ולפיקוח על הלשכות: אתר הרשות.
- למוסד לביטוח לאומי — בכל הנוגע לדיווח ולזכויות שמקורן בביטוח לאומי.
- ללשכה שבה רשומים — לשכה מורשית אמורה להיות הכתובת הראשונה לבירור, לתיאום ולגישור בין המשפחה לעובד/ת.
עובד/ת שמחפש/ת עבודה בסיעוד בישראל: המדריך הייעודי הוא עבודה בסיעוד בישראל — מדריך למטפלים, וההרשמה חינם.
שאלות נפוצות
לשכה יכולה לגבות כסף מהעובד/ת?
לא. לפי חוק עובדים זרים, התשנ״א-1991, אסור ללשכה פרטית מורשית לגבות מהעובד/ת תשלום כלשהו — לא על רישום, לא על השמה ולא על דבר אחר. גבייה כזו היא עבירה פלילית, וכל בקשת תשלום כזו היא סימן אזהרה.
מה זה הפיקדון ולמי הוא שייך?
פיצויים ופנסיה עבור העובד/ת מופקדים מדי חודש לחשבון פיקדון ייעודי שמנהלת המדינה. הכסף מיועד לעובד/ת ואינו מוחזק על ידי המעסיק או הלשכה.
עובד/ת בסיעוד יכול/ה לעבוד גם בענף אחר?
לא. הענף סגור: אשרת ב/1 בסיעוד תקפה לטיפול סיעודי וטיפול בקשישים בבית בלבד. עבודה בבנייה, בחקלאות, במסעדנות או בניקיון אינה מותרת תחת האשרה הזו.
איך עוברים למשפחה אחרת?
מעבר בין מעסיקים מתבצע דרך רשות האוכלוסין וההגירה ולשכה פרטית מורשית, ולא בהסדר פרטי בין המשפחות. גם המעבר כפוף לתנאי האשרה, לאזור העבודה ולנהלי הרשות.
המשפחה רוצה לעשות הכול כחוק — מאיפה מתחילים?
מחוזה העסקה בשפה שהעובד/ת מבין/ה, ומרשימת הרכיבים שחייבים להיות משולמים: שכר, דמי כיס, ביטוח רפואי, פיקדון ומנוחה שבועית. לשכה מורשית אמורה ללוות את זה ולא להשאיר את המשפחה לבד מול הנהלים.
נבדק לאחרונה: 26 בספטמבר 2026 · צוות אורשינא · מידע כללי, אינו תחליף לייעוץ משפטי · הזכויות והסכומים קבועים בדין ומתעדכנים בפרסומי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה והביטוח הלאומי
נבדק ואושר על ידי גלי ברדה, בעלים ומנכ״ל אורשינא
רוצים לוודא שההעסקה מוסדרת כמו שצריך?
השאירו טלפון ונעבור אתכם על הזכויות, החוזה והרכיבים שחייבים להיות משולמים — למשפחות ולעובדים כאחד.
מחפשים מטפל/ת להעסקה מוסדרת?
אפשר לראות מי זמין כבר עכשיו, עם מדינת מוצא, שפות, ותק וסוג משרה.
לקטלוג העובדים הזמינים